ג.א, רוכבת אופניים בת 54, השתתפה ברכיבת אופניים באזור אילת במסגרת חברותה באיגוד הטריאתלון. במסגרת החברות באיגוד היא הייתה מבוטחת בביטוח תאונות אישיות המכסה כל מקרה ביטוח אשר מתרחש במהלך פעילות ספורט המאורגנת באופן חלקי או מלא על ידי איגוד הטריאתלון. בדצמבר 2015, ביום התאונה, אירעו משבי רוח סערה עזים  במהירות של כ-50 קמ"ש שהעיפו את התובעת מאופניה, והובילו לנפילתה ארצה ולכך שנחבלה בעוצמה בראשה, צווארה וכתפה השמאלית.

לקוחתנו פונתה ממקום התאונה לביה"ח יוספטל, שם אובחן כי היא סובלת מחתך עומק משמעותי של 10 ס"מ בראשה, עם דימום תוך מוחי משמעותי. בדיקת MRI צווארי הראתה פריצת דיסק צווארית וMRI של כתף שמאל הראה על ממצאים דלקתים משמעותיים בגיד המסובב של הכתף.

בעקבות התאונה ג.א התחילה לסבול מסחרחורות קשות, כאבי ראש, פגיעה בזיכרון, קושי להתרכז ולשמור על קשב, וירידה ביכולת האינטלקטואלית.

לעיתים קרובות, בתי משפט דוחים תביעות כאלו, שכן מזג אוויר הוא לא דבר תמיד צפוי וגם בשל הסתכנות מרצון. אך לא כך במקרה זה, תחת ייצוגם של עורכי הדין דורון ועמית גנסין.

על פי דו"ח הועדה המקצועית למנכ"ל משרד הבריאות, לכל אירוע ספורט צריך להיות תיק בטיחות שיכלול את פירוט ההיערכות המנהלתית הבטיחותית והרפואית ויאושר על ידי מנהל האירוע. כשבוע לפני אירוע הספורט, על המארגנים לפרסם באתר את תחזית מזג האוויר הצפויה ביום האירוע ומשמעויותיה הבריאותיות האפשריות. על המנהל הרפואי של האירוע להמליץ למארגנים על אישור או ביטול המירוץ או מקצים מסוימים מתוכו עפ"י תנאי מזג האוויר.

במסגרת ייצוג הלקוחה, עו"ד עמית גנסין הביא חוות דעת של מומחה מטארולוגיה שטען והוכיח שהרוחות החזקות באזור אילת במועד התחרות היו צפויות מראש. המפות החזויות של השירות המטארולוגי הראו, 48 שעות טרם קיום התחרות, כי משבי רוח חזקים  בעוצמה של 50 קמ"ש צפויים באיזור קיום התחרות. בשעה 9:05 ביום התחרות, 3 שעות לפני תחילתה, השירות המטארולוגי  הוציא אזהרה ל55 גורמים, ביניהם משטרת ישראל ושדה התעופה באילת על הרוחות החזקות הצפויות. אזהרה זו פורסמה הן כאזהרה תעופתית והן כאזהרה לציבור הרחב. האיגוד התרשל כי יכל להשיג המידע בקלות ממקורות שונים ולהזיז התחרות למועד אחר ולכן הוא אחראי לתאונה שכן רק בגלל הרוחות החזקות התאונה התרחשה, ונס שלא התרחשו תאונות נוספות.

בחוות הדעת הנוירולוגית נקבעה לה 40% נכות לצמיתות בגין פגיעה קוגניטיבית המפריעה באופן משמעותי לעבודה ו10% בגין כאבי ראש וסחרחורת. לפני התאונה ג' הייתה עובדת מצטיינת בעל כושר לימוד טוב. לאחר התאונה, הופיעו לה קשיים אינטלקטואליים בעבודתה האופייניים לפגיעה מוחית רב מוקדית.

בחוות הדעת האורתופדית נקבעה לה 10% נכות בגין מגבלות תנועה בעמוד השדרה הצווארי ו15% עקב הגבלות תנועה בכתף השמאלית, מתוכן 7.5% בעקבות התאונה.

לאחר משא ומתן, הסתיים ההליך המשפטי בפשרה מול מבטחת איגוד הטריאתלון וכן מול המבטחת בפוליסת תאונות אישיות על סך כולל של 350,000 ₪.